מהי מחלת הפרקינסון?
מחלת הפרקינסון היא מחלה כרונית פרוגרסיבית חשוכת מרפא הפוגעת בתאי המוח המייצרים דופמין, אשר משמש להעברת אותות מהמוח למערכת העצבים המרכזית. למחלה פנים רבות ותסמיניה שונים מחולה לחולה, אולם עיקר פגיעתה של המחלה הקשה היא ביכולת תפקודו של החולה, אשר הופך עם הזמן לנכה בדרגה קשה המפתח תלות וצורך בעזרת הזולת.
בשלבים השונים מתבטאת המחלה ברעד, נוקשות שרירים, תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות, דיבור בלתי ברור ומונוטוני, ירידה ביכולת ההבעה בפנים ובשפת הגוף. נוסף על כך, חלות הפרעות במערכת העיכול, השתן והשליטה בסוגרים ולמחלה גם הבטים נפשיים כמו ירידה קוגניטיבית, דיכאון, חרדה והזיות.
מהן הזכויות המגיעות לחולי הפרקינסון?
בשל אופיה של המחלה, לחולה הפרקינסון עשויות להיות זכויות שונות ומגוונות, אשר תלויות לא רק במצב מחלתו אלא גם בסטאטוס שלו, גילו, מצבו התעסוקתי וגובה השכר או הפנסיה שלו, כפי שיובהר להלן.
חולה בגילאים 18 עד גיל זיקנה (62 לנשים ו-67 לגברים) אשר הגיע למצב של אובדן כושר עבודה כלומר כושר העבודה שלו נפגע בגלל מחלת הפרקינסון ועקב מצבו הרפואי הוא אינו עובד כלל או עובד באופן חלקי (משתכר עד 7,522 ש"ח ברוטו נכון לשנת 2024) עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית. הקצבה משולמת לצורך הבטחת קיום מינימאלי למי שעקב בעיותיו הרפואיות נפגע כושר עבודתו והיא משולמת על הנכות התפקודית ולא על הנכות הרפואית כשלעצמה.
חולה אשר נמצא בטווח הגילאים הנ"ל (18 עד זיקנה) וזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום (לבוש, רחצה, שליטה על הסוגרים, ניידות בבית, אכילה) ומשק הבית (הכנת מזון, הפעלת מכשירים, אחזקת בית, טיפול תרופתי, קניות, סידורים מוסדיים וכספים) עשוי להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים חולים רבים אינם מודעים לעובדה שבנוסף לקצבת נכות כללית שהם מקבלים מביטוח לאומי הם יכולים לקבל במקביל גם קצבת שירותים מיוחדים עבור העזרה לה הם זקוקים בפעולות היום-יום ומשק הבית. גם חולה שממשיך ועובד עשוי להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים וניתן לקבל את הקצבה גם בזמן שממשיכים לעבוד ויש הכנסות מעבודה ומלבד שההכנסה החודשית מעבודה אינה עולה על 5 פעמים השכר הממוצע במשק. את הקצבה ניתן לקבל רטרואקטיבית לתקופה של עד 6 חודשים מיום הגשת התביעה בתנאי שהועדה קבעה שהאדם ענה על כל התנאים המזכים.
בנוסף לתביעות הנ"ל, חולה בגילאים 18-67 (הן גבר והן אישה) אשר בשל מחלתו סובל מחוסר יציבות, ברדיקינזיה (איטיות בתנועה), נפילות, הליכה בצעדים מוקטנים, גרירת רגליים וירידה בתחושה ובכוח הגורמים לקושי רב בניידות, עשוי להיות זכאי גם לקצבת ניידות בין אם הוא עובד ובין אם לאו, כאשר הקצבה לאדם עובד תהיה גבוהה יותר. אומנם, ככלל מי שמקבל קצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לגמלת ניידות, ומי שנמצא זכאי הן לקבלת קצבת שירותים מיוחדים והן לקבלת ההטבות בניידות יצטרך לבחור בניהם, אולם, מוגבל בניידות הזכאי לקצבה לשירותים מיוחדים מן המוסד לביטוח לאומי יכול בכל זאת לקבל הטבות לפי הסכם הניידות אם הוא עומד באחד משלושת התנאים הבאים:
- זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 112% לפחות.
- נקבעו לו 100% מוגבלות בניידות.
- וועדה רפואית של לשכת הבריאות קבעה שהוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו.
חולה שלמרות מצבו הרפואי ממשיך ועובד ומשלם מס הכנסה ממשכורתו או לחילופין הפסיק לעבוד ומשלם מס הכנסה מהפנסיה שלו, עשוי להיות זכאי לפטור ממס הכנסה מסיבות רפואיות. חולה זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה אם נקבעה לו לתקופה של מעל לחצי שנה נכות רפואית בשיעור של 90% מצירוף של מספר נכויות עקב בעיות רפואיות שונות על פי חישוב משוקלל.
בנוסף, רצוי מאוד שחולה שעובד או עבד עם חומרים כימיקלים נדיפים ובשל כך חלה במחלה יבדוק אפשרות להגיש תביעה למחלת מקצוע/מיקרוטראומה על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בכך שהעבודה עם החומרים הללו היא זו שגרמה למחלתו. במקרה שתביעה זו תוכר על ידי ביטוח לאומי הפיצוי של החולה יהיה מבוסס על השכר שלו בטרם הפגיעה, בניגוד לקצבאות נכות כללית ושירותים מיוחדים אשר הסכומים שלהן קבועים בחוק.
נוכח מגוון הזכויות המפורטות לעיל, אני ממליץ לפנות לעו"ד בעל ניסיון רב בתחום על מנת שזה יפגוש את החולה, יבחן אילו תביעות רלוונטיות לסטאטוס שלו, יבהיר את סיכויי התביעה וילווה את התובע ובני משפחתו באופן מלא לאורך התהליך כולו, לרבות ייצוג בוועדות הרפואיות והגשת ערעור במידת הצורך, עד למימוש מלוא זכויותיו הרפואיות.