דניאלה, בת 45, אינה עובדת מזה שנים בעקבות מצבה הרפואי. היא סובלת ממחלת סכרת שמלווה אצלה בפגיעה קשה באיברי מטרה – פגיעה בעיניים (רטינופתיה סכרתית), במערכת העצבים (נוירופטיה סכרתית) ובתפקוד הכליות (נפרופטיה סכרתית).
נוכח מצבה הרפואי הגישה דניאלה, באופן עצמאי, תביעה לקצבת נכות כללית ונקבעה לה נכות רפואית בשיעור של 88% ודרגת אי כושר של 75% המזכה בקצבה נכות כללית מלאה. בהמשך, הגישה דניאלה תביעה לקצבת שירותים מיוחדים וועדה רפואית שנערכה ביום 02/06/2014 קבעה שהיא אינה תלויה בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום ברוב שעות היממה.
נוכח דחיית התביעה פנתה דניאלה לטיפול משרדנו לצורך הגשת ערר. במהלך העבודה על הערר הבחנתי שהאחוזים הרפואיים שנקבעו לה אינם משקפים את מצבה הרפואי ולכן ערערתי הן על הנכות הרפואית ועל הנכות התפקודית בפעולות היום יום ומשק הבית. במסגרת הועדות הרפואיות אליהן ליוותי את דניאלה נקבעה לה נכות רפואית בשיעור של 98% וועדה רפואית לעררים לעניין שירותים מיוחדים שהתקיימה ביום 22/12/2014 קבעה לה זכאות לקצבת שר"מ בגובה של 50% לצמיתות.
מקרה זה שכיח וחוזר על עצמו רבות. אנשים רבים אשר מגישים תביעה לביטוח הלאומי באופן עצמאי אינם מודעים לפרוצדורות המדויקות ולניואנסים הקטנים של ההליכים ולכן לא פעם אינם ממצים את מלוא הזכויות הרפואיות המגיעות להן. הערך המוסף של עורך דין מקצועי אשר בקיע בחומר הרפואי ובספר התקנות של ביטוח לאומי הוא הידע והניסיון, עורך דין שכזה יפנה את הלקוח לבדיקות הנדרשות, יציג את המסמכים הדרושים ויטען את הטענות המדויקות בועדה ועל ידי כך יצליח למצות את מלוא הזכויות המגיעות לתובע אותו הוא מייצג.