אמיר, בן 58, עבד במשך שנים רבות בתחום החקירות ולאחר מכן בעבודות זמניות שונות.
במהלך שנת 2014 עבר אמיר אירוע לבבי שלאחריו לא שב למעגל העבודה. אמיר פנה והגיש עצמאית תביעה לקצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי בגין מחלת הלב וכן בגין ליקויים רפואיים נוספים מהם הוא סבל- סכרת, תת פעילות של בלוטת התריס, כאבי שלד וגפיים ומצב נפשי. אמיר זומן למס' וועדות שבסופן קיבל מכתב החלטה, לפיו נקבעה לו זכאות לקצבה מלאה לתקופה של שישה חודשים, שיחלו רק בסיום שלושה חודשי ההמתנה, וזאת לצורך התאוששות מהאירוע הלבבי שעבר. בנוסף, נקבע שמיום 01/07/2015 הנכות הרפואית הקבועה שלו הינה 57% והתביעה נדחת היות והוא לא איבד 50% מכושר העבודה שלו.
אמיר פנה אליי כחצי שנה לאחר קבלת מכתב ההחלטה, במטרה שאעזור לו לערער על ההחלטה.
היות וחלפה כחצי שנה מיום ההחלטה לא ניתן היה לערער עליה, אולם לאחר שיחה ממושכת איתו, ומעבר על התיעוד הרפואי, התרשמתי שהנכות הרפואית והתפקודית שנקבעה לו איננה משקפת את מצבו בפועל, ועל כן הדרכתי אותו להמציא תיעוד רפואי נוסף וספציפי אשר יישקף נכונה את מצבו הרפואי והגשתי עבורו תביעה חדשה להחמרה, שהייתה למעשה, מבחינתי, גם מעין ערעור על החלטת הועדה הקודמת.
לאחר הדרכה וייצוג בכל הועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, נשלח לאמיר מכתב החלטה לפיו נקבעה לו דרגת נכות רפואית משוקללת בשיעור של 71% ודרגת אי כושר של 74% מיום 01/07/2015 לצמיתות ועל כן מיום זה הינו זכאי לקצבת נכות כללית חלקית לצמיתות.
על החלטה זו בחרנו יחדיו שלא לנסות ולערער בניסיון להוציא קצבה מלאה, הן היות ובמקביל אמיר עשה את דרכו חזרה למעגל העבודה, בצורה חלקית, והן מכיוון שההחלטה שיקפה את מצבו לאמיתה והוא לא היה בפועל במצב של אובדן כושר עבודה מלא.
מקרה זה ממחיש את חשיבותה ומשמעותה של עזרה מקצועית ומיומנת של עורך דין על גורל התביעה.