מהי מחלת הפרקינסון?
מחלת הפרקינסון היא מחלה כרונית פרוגרסיבית חשוכת מרפא הפוגעת בתאי המוח המייצרים דופמין. דופמין זהו חומר שמשמש להעברת אותות מהמוח למערכת העצבים המרכזית. למחלה פנים רבות ותסמיניה שונים מחולה לחולה. עיקר פגיעתה של מחלת הפרקינסיון היא ביכולת התפקוד של החולה, אשר הופך עם הזמן לנכה בדרגה קשה ומפתח תלות וצורך בעזרת הזולת.
בשלבים השונים מתבטאת מחלת הפרקינסון ברעד, נוקשות שרירים, תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות, דיבור בלתי ברור ומונוטוני, ירידה ביכולת ההבעה בפנים ובשפת הגוף. נוסף על כך, חלות הפרעות במערכת העיכול, השתן והשליטה בסוגרים ולמחלה גם היבטים נפשיים כמו ירידה קוגניטיבית, דיכאון, חרדה והזיות.
מהן הזכויות המגיעות לחולי הפרקינסון?
בשל אופיה של המחלה, לחולה הפרקינסון עשויות להיות זכויות שונות ומגוונות, שתלויות לא רק במצב מחלתו אלא גם בסטאטוס שלו, גילו, מצבו התעסוקתי וגובה השכר או הפנסיה שלו, כפי שיובהר להלן.
אובדן כושר עבודה- נכות כללית
חולה בגילאים 18 עד גיל זיקנה (62 לנשים ו-67 לגברים) אשר הגיע למצב של אובדן כושר עבודה כלומר כושר העבודה שלו נפגע בגלל מחלת הפרקינסון ועקב מצבו הרפואי הוא אינו עובד כלל או עובד באופן חלקי (משתכר עד 7,522 ₪ ברוטו נכון לשנת 2024) עשוי להיות זכאי לקצבת נכות כללית. הקצבה משולמת לצורך הבטחת קיום מינימאלי למי שעקב בעיותיו הרפואיות נפגע כושר עבודתו והיא משולמת על הנכות התפקודית ולא על הנכות הרפואית כשלעצמה.
שירותים מיוחדים
חולה שנמצא בטווח הגילאים הנ"ל (18 עד זיקנה) וזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום (לבוש, רחצה, שליטה על הסוגרים, ניידות בבית, אכילה) ומשק הבית (הכנת מזון, הפעלת מכשירים, אחזקת בית, טיפול תרופתי, קניות, סידורים מוסדיים וכספים) עשוי להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים. חולים רבים אינם מודעים לעובדה שבנוסף לקצבת נכות כללית שהם מקבלים מביטוח לאומי הם יכולים לקבל במקביל גם קצבת שירותים מיוחדים עבור העזרה לה הם זקוקים בפעולות היום-יום ומשק הבית. גם חולה שממשיך ועובד עשוי להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים .
ניתן לקבל את הקצבה גם בזמן שממשיכים לעבוד ויש הכנסות מעבודה ומלבד שההכנסה החודשית מעבודה אינה עולה על 5 פעמים השכר הממוצע במשק.
את הקצבה ניתן לקבל רטרואקטיבית לתקופה של עד 6 חודשים מיום הגשת התביעה בתנאי שהועדה קבעה שהאדם ענה על כל התנאים המזכים.
קצבת ניידות
בנוסף לתביעות הנ"ל, חולה בגילאים 18-67 (הן גבר והן אישה) שסובל מתסמינים שגורמים לקושי בניידות עשוי להיות זכאי גם לקצבת ניידות. אם החולה סובל מחוסר יציבות, ברדיקינזיה (איטיות בתנועה), נפילות, הליכה בצעדים מוקטנים, גרירת רגליים וירידה בתחושה ובכוח הוא עשוי להיות זכאי גם לקצבת ניידות . ההבדל בגובה הקצבה בין אם החולה עובד או לא היא שהקצבה לאדם עובד תהיה גבוהה יותר. אומנם, ככלל מי שמקבל קצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לגמלת ניידות, ומי שנמצא זכאי הן לקבלת קצבת שירותים מיוחדים והן לקבלת ההטבות בניידות יצטרך לבחור בניהם, אולם, מוגבל בניידות הזכאי לקצבה לשירותים מיוחדים מן המוסד לביטוח לאומי יכול בכל זאת לקבל הטבות לפי הסכם הניידות אם הוא עומד באחד משלושת התנאים הבאים:
- זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור של 105% לפחות.
- נקבעו לו 100% מוגבלות בניידות.
- וועדה רפואית של לשכת הבריאות קבעה שהוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו.
פטור ממס הכנסה מסיבות רפואיות
חולה שלמרות מצבו הרפואי ממשיך ועובד ומשלם מס הכנסה ממשכורתו או לחילופין הפסיק לעבוד ומשלם מס הכנסה מהפנסיה שלו, עשוי להיות זכאי לפטור ממס הכנסה מסיבות רפואיות. חולה זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה אם נקבעה לו לתקופה של מעל לחצי שנה נכות רפואית בשיעור של 90% מצירוף של מספר נכויות עקב בעיות רפואיות שונות על פי חישוב משוקלל.
מחלת מקצוע ומיקרוטראומה
חולה שעובד או עבד עם חומרים כימיקלים נדיפים ובשל כך חלה במחלה יבדוק אפשרות להגיש תביעה למחלת מקצוע/מיקרוטראומה על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בכך שהעבודה עם החומרים הללו היא זו שגרמה למחלתו. במקרה שתביעה זו תוכר על ידי ביטוח לאומי הפיצוי של החולה יהיה מבוסס על השכר שלו בטרם הפגיעה, בניגוד לקצבאות נכות כללית ושירותים מיוחדים אשר הסכומים שלהן קבועים בחוק.
לסיכום
הזכויות לחולי פרקינסון שמפורטות במאמר זה הן מגוונות ושונות, לעיתים חולים לא מבינים לעומק את כל הזכויות שמגיעות להן ועלולים לפספס ולא לממש אותן במלואן.
לשם כך עורך דין שמתמחה בתחום הזכויות הרפאויות עם ניסיון רב בתביעות שונות והכרות עמוקה עם מחלת הפרקינסון יכול לעזור משמעותית בתהליך. אני כעורך דין בתחום פוגש את החולה, בוחן לעומק אילו תביעות רלוונטיות לסטאטוס שלו, מסביר את סיכויי התביעה ומלווה את התובע ובני משפחתו באופן מלא לאורך התהליך כולו, לרבות ייצוג בוועדות הרפואיות והגשת ערעור במידת הצורך, עד למימוש מלוא זכויותיו הרפואיות.