דבורה, בת 60, עבדה בתפקיד משרדי במפעל ממשלתי כ-40 שנה. עם השנים דבורה חלתה במס' מחלות בהן סכרת עם פגיעה באיברי מטרה– בעיניים (רטינופתיה), בעצבים (נוירופטיה) ובכליות (נפרופטיה), כאבי כתפיים, אנמיה, פסוראזיס, גלאוקומה, יתר לחץ דם, היפרלפידמיה, כבד שומני, גסטריטיס ואוסטיאופורוזיס.
נוכח מצבה הרפואי הרגישה דרורה כי היא מתקשה להמשיך ולעשות את עבודתה כפי שעשתה בעבר ועל כן הגישה תביעה לפנסיית נכות מחברת מבטחים הותיקה, באופן עצמאי, כאשר בידיה אישור של הרופאה התעסוקתית של קופת החולים בו רשום שחור על גבי לבן כי היא ממליצה על הפסקת עבודתה. על אף המכתב של הרופאה התעסוקתית ועדה רפואית שנערכה לדבורה ביום 25/06/2014 קבעה כי היא זכאית לפנסיית נכות בשיעור של 50%, ובמילים אחרות שהיא נמצאת באובדן כושר עבודה בשיעור של 50% בלבד.
דבורה חשה שהועדה הרפואית לא הייתה קשובה לטענותיה, לא התייחסה אליה כראוי ולכן לא קבעה לה זכאות המשקפת את מצבה הרפואי. בעקבות כך פנתה דבורה למשרדנו לצורך הגשת ערר. לאחר הגשת ערר מנומק, טיפול בסוגיות ועיכובים בירוקרטיים רבים בדרך, וייצוג בועדה לעררים שנערכה ביום 23/02/2015 נקבעה לדבורה נכות מלאה בשיעור של 100% מיום 18/08/2015, יום הגשת הערר, ועל כן היא זכאית לפנסיית נכות מלאה.
מקרה זה אינו יוצא דופן. אנשים רבים סבורים כי אם יש בידם תיעוד רפואי התומך בטענותיהם אז הם אמורים לקבל את מה שמגיע להם בקלות ועל כן מנסים לטפל בתביעה באופן עצמאי. ואולם, פעמים רבות מסתבר שהדברים לא כל כך פשוטים כמו שהם נראים ויש צורך בעזרה מקצועית של עורך דין מנוסה אשר בקיע בפרוצדורות הספציפיות ובניואנסים הקטנים של ההליכים בכדי לטעון את הטענות המדויקות ועל ידי כך למצות את מלוא הזכויות המגיעות ללקוח.
בהמשך, הגשנו לדבורה תביעה נוספת, הפעם לקצבת נכות כללית ולמרות שלכאורה ניתן לצפות שהאישור של חברת הביטוח יהפוך את ההליך מול ביטוח לאומי לטכני וקליל אזי לא כך היו פני הדברים. ועדה מדרג ראשון קבעה כי היא איבדה רק 65% מכושר העבודה שלה ועל כן זכאית לקצבה חלקית בלבד. אולם גם במקרה זה כמובן שלא ויתרנו ונלחמנו בשבילה עד הסוף. בעקבות הערר נקבע שהיא באובדן כושר עבודה מלא בשיעור של 100%.